top of page

ב-  19באפריל היום לפני שנים

ב- 19לאפריל לפני שנים

בלילה קר ואפל נורא

אימא קרעה ממני את השמיכה

בחיפזון עצבני העירה, ניערה אותי -

זה היה בליל הסדר ההוא

בגטו ורשה -

אמא הייתה נסערת, רצינית

האיצה בי לצאת מהמיטה, מהדירה

איימה כדי לזרז וגם הרגיעה, עודדה

בחיוך חיוור ליטפה –

הובילה אותנו לבונקר במעמקי האדמה

ונטעה תחושת התקווה בתוך אין סוף הייאוש

סביב החומות הצטופפו הרוצחים הגרמנים

חמושים, אדירי עוצמה הורגת

כמו קיר מוות הסוגר על החיים -

הם הציתו את כל הרחובות, את כל הבתים

אנחנו חיפשנו הצלה בין המרתפים הבוערים

מכוסים עשן – חנוקים

היינו רק אנשים רגילים

מאמינים עדיין בערכם של החיים

אוהבים זה את זה, חרדים זה לזה -

היום לפני ארבעים שנה התרחשה

האגדה האיומה -

אני נוגעת בגופי, מקשיבה לנשימתי

ולא מאמינה

שאני זאת אותה ילדה, היום אישה סבתא

שלא נתפסה אז, לא נשרפה, לא נחנקה

בליל הסדר ההוא, ליל המרד היהודי ליל הזוועות

ליל הגבורה העילאית

היום זה רק תאריך – עוד אחד בלוח השנה

החוזר אלי גם אחרי שבעים וחמש שנה...

19.04.43 -19.04.03


bottom of page